דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


וישמע יתרו 

מאת    [ 15/02/2012 ]

מילים במאמר: 1166   [ נצפה 4539 פעמים ]

קודם כל אדם צריך לאהוב שלום, כלומר לאהוב את הקב"ה, ואחרי זה רודף שלום, כלומר לרדוף אחרי הקב"ה, אחרי עבודת השם והתורה הקדושה, ואז יהיה גם אפשר להגיע לדרגה של אוהב את הבריות, וברגע שאדם אוהב את הבריות בע"ה יזכה להיות גם אהוב על הבריות, ובכך יוכל לקרבן לתורה!!

 

וישמע יתרו וכו'(יח,א)רש"י כתב:"מה השמועה ששמע יתרו? שמע ובא "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, שואלים בשביל מה יתרו היה צריך לבוא, יכל להישאר מאמין בביתו,

רבי בונים מפשיסחא זצ"ל תירץ: אלא כששמע יתרו, כי גם אחרי עלייה והתגלות נבואה כזו שהייתה בקריעת ים סוף, עוד היה מקום להסתר כזה,שיבוא עמלק וילחם בישראל, כלומר אפשר שתבוא ירידה והסתר כמומלחמת עמלק , למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה מפי רבי -מוכרחים לבוא אל הצדיק ולשקוד בלי הרף על עצמנו, כדי שנוכל להתגבר עלכוחות הרע המסנוורים את העיניים...

 

וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים: (יח,א) ידוע שבכל מקום שכתוב בתורה "אלקים" זה רומז למידת הדין. על שמיעת יתרו כתוב ששמע "את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו", ויש להבין מדוע הייתה מידת הדין במה שעשה ה' למשה בשעה שיצאו ממצרים? אלא, בשעה שרצה משה רבנו לחזור למצרים אחרי ששהה במדיין, הוא רצה לקחת עימו את אשתו ובניו. אמר לו אהרן לא די בצרות שפקדו את עם ישראל במצרים ואתה מבקש לקחת את אשתך ובניך לשם, שלח אותה! ושמע משה לקול אהרן וכתב לציפורה גט, וזהו שכתוב אחרי כן "ויקח יתרו חותן משה את ציפורה אשתמשה אחר שילוחיה (שמות יח, ב) מלשון "ושלחה מביתו" שנתגרשה ממשה רבנו, והנה בשעה שסירב משה רבנו ללכת למצרים לגאול את עם ישראל, אמר לו הקב"ה "הלוא אהרן אחיך הלוי", ואמרו חז"ל שאמר לו הקב"ה אתה היית ראוי להיות כהן והוא לוי, אבל כיון שסירבת, הוא יהיה כהן ואתה תהיה לוי, על כן היתה מידת הדין. מששמע כך יתרו שמח שמחה גדולה שכן כל עוד היה משה ראוי להיות כהן הוא לא רשאי להחזיר את גרושתו, אבל משעה שנועד אהרן להיות כהן, ומשה רבנו ללוי, הוא יכול להחזיר את ציפורה, על כן לקח יתרו את ציפורה ואת בניה עמו למשה רבנו. וכשהביא יתרו את ציפורה כותבת התורה "ואת שני בניה", וקשה, וכי לא בניו של משה הם? אלא שיתרו לא האמין שהתגיירה, עד שראה את מסירות נפשה לעזוב עושר ומחמדי עולם בבית אביה ובאה אל המדבר.

(מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל)

 

הגאון חיד"א כתב וישמע יתרו: וישמע ר"ת וידע יתרו שנשמתו מקיןעלתה.

הארי הקדוש כתב שהבל התגלגל במשה, החלק הרע של קין התגלגל בפרעה, והחלק הטוב שבקין התגלגל ביתרו(עכ"ד), החיד"א כתב ש"יתרו" בגמטריה עם הכולל (617) עולה: "חלק הטוב שבקין". עוד מובא במדרש שליתרו היו ז' שמות ו"קיני" היה אחד מהם וקיני רמז לשם קין שכן היה גלגולו. ורמוז לנו בפסוק (יח,ו):"ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה:- " אני חתנך יתרו"- ר"ת אחי

 ועוד זה רמוז: (שמות ד יח) "וישב אל יתר חותנו: ר"ת אחיו.

 

פתרון לשאלת רשי -בפסוק: (יח,ז) "ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה". רש"י כתב: "וישתחו וישק לואיני יודע מי השתחוה למי" – על פי דברי הארי הקדוש והחידא זצ"ל נבין שמאחר ומשה הוא נשמת הבל ויתרו הוא נשמת קין- וקין היה האח הבכור- לכן משה הוא זה שהשתחווה ליתרו- מאחר והוא חייב לו בכבוד שהוא אחיו הגדול מהגלגול הקודם.

ואילו הגה"ק רבי שלמה הכהן מוילנא זי"ע בעל שו"ת בנין שלמה מביא בשםאביו שבהכרח עלינו לומר שמשה הוא שהשתחווה ליתרו, מסקנה זו מתבקשתלנוכח מה שאמרו חז"ל כי גובהו של משה היה עשר אמות. יתרו, מן הסתם, היהאיש בינוני, כשאר אנשים רגילים, שגובהן אינו עולה על ג' אמות, ולכן כיוןשרצה משה לנשק ליתרו בעל כורחו היה צריך להשתחוות לעבר יתרו, משום כךלא טרח הכתוב לציין לנו מי השתחווה למי, כי מובן מאליו שמשה הואשהשתחווה, בכדי שיוכל לנשק ליתרו...

 

בפרשה זו יתרו מתקן את קין, כדי להבין את הדברים  נבאר קודם את חטאי קין בגלגול  הקודם : קין הרג את הבל כי קינא שנולדו איתו ב' תאומות וחמד אותן ולכן הרג אותו ולקח אותן. בנוסף לקח קין את צאן הבל, ועוד אמר קין אין דין ואין דיין, ועשה דין לעצמו.

והתיקונים לכך : זה תוקן בכך שבתיה(בת פרעה), וצפורה אחיות היו ותאומות של הבל מהגלגול הקודם,בתיה גידלה את משה בבית פרעה, ויתרו שהוא קין נתן את צפורה לאישה למשה (שהוא הבל ושציפורה היא זיווגו מהגלגול הקודם) ובכך תיקן את עוון זה.

וכנגד מה שאמר יתרו אין דין ואין דיין תיקן יתרו ע"י פרשת מינוי הדיינים שאמר: (יח,כא)"אתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת: משה נהיה רועה צאנו של יתרו- ובכך תוקן עוון הצאן שלקח קין מהבל בגלגול הקודם. קין זכה לבוא לתיקונו בפרשה זו- דכתיב "שבעתיים יקם קין"(בראשית ד,כד) שאפשר לדרוש בלשון יקם מלשון קימה, ותיקון זה בא ליתרו ע"י משה שהוא דור שביעי מאברהם אבינו, ועוד רמוז וישמע יתרו כהן-סופי תיבותעון – שתיקן יתרו את עון קין ונהיה שלם ברמ"ח איבריו ע"י רמח מצות עשה וזה רמוז במילה עון שבמילוי אותיות עין וו נון גימטריה רמח(כמניין 248) וברמז יתרו בגימטריה ה' תורה- שע"י שקיבל ה' חלקי תורה נהיה שלם.

ובפרשה יתרו, מוזכר יתרו שבע פעמים חותן משה לפי שקירב משה את יתרו שבע מדרגות כנפי השכינה וזהו שבעתים יוקם קין, ועוד נרמז לנו שיתרו נקרא בשם חותן משה מלשון חתן- כשם שחתן נמחלים עוונותיו כך זכה קין שנמחלו עוונותיו.

(לוקט מדברי החיד"א זצ"ל בספרו חומת אנך, והרב אברהם הכהן שליט"א)

 

ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים: (יח,י) הגמרא בסנהדרין (צד,א)"ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם, תנא משום רבי פפייס  גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'. שאל הרב הקדוש בעל התפארתשלמה זצ"ל והרי לכאורה הדבר מוקשה:

וכי השירה שאמרו בני ישראל על הים הייתה שבח קטן מן המילים הספורותשאמר יתרו? אלא התירוץ הוא: יתרו חידש דבר בהבעת הכרת טובה לה'!  כי בניישראל הודו לה' על הטובות שנעשו להם עצמם, ואילו יתרו אמר דברי תודה עלהטובות והחסדים שנעשו לאחרים... ובכך היה ראשון!...

 

בתחבולות תעשה לך מלחמה!!

כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים ואת תורתיו: (יח,טז) מסופר על הגה"ק רבי אביש מפרנקפורט זי"ע,שאחד מבעלי הבתים שבעירו התחיל לפתוח את חנותו ביום השבת. ביקש הרבהזדמנות להיפגש עמו, כדי להשפיע עליו שיחזור בתשובה, ואיך ייפגשו? הרי איןהלה בא לבית הכנסת. ואם ישלח לקרוא לו- הרי לא יבוא! ואם יצווה עליו בידישליח, שינעל חנותו - לא ישמע בקולו! ואם יקום וילך אליו בעצמו- שמא לאיועיל, יהיה בכך גם מכשול לאחרים. עלה רעיון בדעתו של הרב: אמר לאחדממקורביו, סוחר נודע שילך ויקנה אצל יהודי זה סחורה באשראי, וכשתגיע שעתהפירעון יאמר שאין לו, ואז יתבע אותו לדין תורה, ואז, ושיבוא בעל הדבר אלביתו, יוכל להיכנס עמו בשיחה על העיקר - על חילול השבת.  וכך היה, כשבאוהשניים להתדיין, קם התובע ושילם לסוחר מיד את כל הכסף, ואז גילה לו הרבאת האמת, שכל עניין הדין תורה היה בשביל הכוונה לדבר עמו בעניין חילולהשבת, וכאן בא והטיף לו מנת מוסר חריפה. נתרגש בעל הדבר מאוד מדבריהרב, והבטיח לו, שמהיום הזה והלאה לא יוסיף עוד לחלל את השבת. כשעמדמלכת פנה ואמר אל הרב: אחרי הכל- אני קצת תמה עליו, כיצד הוא בא ומשטהבי בדין תורה מבוים, איך זה מותר לעשות רמייה? השיב לו הרב: חס וחלילה! איןזה אלא שלפעמים בתחבולות תעשה מלחמה! חייבים לפעמים ללכת בתחבולותבכדי להשיג את המטרה, ואת זה למדתי ממשה רבנו, אף הוא נהג כך. וכךאמר:"כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים ואת תורתיו" כלומר, מאחר שנמצאו יהודים שלא רצו לבוא אל משהלשמוע מפיו את חוקי ה' ותורותיו, המתין להזדמנות, לשעה שבה "יהיה להםדבר", שאז יבואו לפניו להתדיין בענייני הפרט שלהם, ואז ימצא שעתכושר,"והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו..."

 

בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני:(יט,א)

רש"י פירש: ביום הזה: בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו. ועל זה אנו אומרים ומבקשים בברכות השחר כל בוקר "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל"- שלימוד התורה יהיה ערב ומתוק לנו כל יום מחדש!

כתב מרן החיד"א ספר תורת השלמים(סי' כב אות טו) – הטעם שהתורה ניתנה בחודש סיון שמזלו תאומים, ללמדנו שאין ללמוד תורה ביחידות אלא בשנים. עוד יש לומר ניתנה התורה בחודש של מזל תאומים רמז לאדם שצריך לעבוד את הקב"ה עם היצר הטוב והיצר הרע , את היצר הטוב לנצל כמובן לעבודת השם ואת היצר הרע לקחת את ה"אש" של התאוות שיש לפעמים לאדם, ולהפוך את זה לעבודת השם.

 

ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר:(יט,ב)

מסביר רש"י "ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד", וצריך להבין מדוע דווקא

לקראת קבלת התורה התאחדו כלל ישראל? נבין זאת על פי דברי הרה"ק בעלהבית שמואל זי"ע שכתב, שכל אדם מישראל צריך לקיים כל התרי"ג מצוות ואםאין מקיימן צריך להתגלגל ח"ו עוד הפעם לזה העולם עד שיקיים את כולם.אמנם ישנן הרבה מצוות שאין

אדם יכול לקיימן כי יש מצוות הנוהגות רק בכהן או בלוי וכדומה, וא"כ מה יעשה אדם וינצל מהגלגול? אם מקיים מצות ואהבת לרעך כמוך ומקשר עצמואם כל אחד מישראל כנפשו הרי הוא נחשב כגוף אחד עם כל ישראל וכל מהשמקיים אחד מישראל נחשב כאילו הוא קיימם.

 

אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת (כ,ד) הבן איש חי זצ"ל אמר פסוק זהמלמד אותנו "אשר בשמים ממעל"- שכאשר מדובר בעניינים רוחניים חובה עלהאדם להתבונן בבני

אדם שהם למעלה ממעלתו שאז ילמד שעדיין יש לו מה לתקן. ומאידך "ואשרבארץ מתחת"- בעניינים גשמיים חובה עליו להסתכל על בני אדם פחותים ממנווכך יראה עצמו כעשיר שיש לו כל ולא יחפש לעצמו מותרות. והביא על כך משלמעניין למה הדבר דומה? לבעל בית אחד היה סולם בחצרו שהגיע עד לגג הבית,קרא האיש למשרתו ואמר לו: סולם זה המוצב בחצר מהווה סכנה, כי עלול לבואמאן דהוא ולטפס בו אל הגג וחלילה עלול ליפול משם, על כן עקור נא את שלביהסולם כדי שאיש לא יוכל לעלות בו. המשרת שהיה כסיל גדול, רץ מיד למלאאת רצון אדוניו, אולם עשה זאת באופן מטופש ביותר. עלה המשרת שלב אחדבסולם ועקר את השלב התחתון. לאחר מכן עלה אל השלב השלישי ועקר אתהשלב השני וכן הלאה... לבסוף עמד המשרת בראש הסולם אולם לא נותרושלבים בהם יוכל הוא בעצמו לרדת מן הסולם. צעק המשרת ושוועתו הגיעהלאוזני בעל הבית, מיהר אליו בעל הבית ובעזרת אחרים הורידו את המשרתהכסיל מן הגג בעזרת חבלים...  צעק בעל הבית על המשרת - שוטה שכמוך!האם אינך יודע כי תחילה עוקרים את השלב העליון...!? כעבור זמן קרא בעלהבית למשרת ואמר: הנה יש בחצר בור גדול

ובתוכו סולם, חושש אני שילדים שובבים ירדו אל הבור ויסתכנו, על כן עקור נא את שלבי הסולם. המשרת,שזכר היטב את ההוראות בדבר עקירת שלבי סולם, רץ במהירות והחל יורד בבור תוך שהוא עוקר תחילה את השלב העליון ולאחריו את זה שתחתיו... עד מהרה מצא עצמו המשרת בתחתית הבור ללא כל דרך לעלות ממנו... צעק עליו שוב הבעל הבית- שוטה שבעולם! אינך מבין שהיה עליך לעקור תחילה את השלב התחתון ...? התגונן המשרת אבל אתה עצמך צעקת עלי כאשר עשיתי כן והורית לי במפורש לעקור את העליון תחילה, נכון מאד – הסכים בעל הבית – אבל האם כל המקומות שווים...? פעמים שיש לעשות כך ופעמים להיפך! כן הוא הנמשל המשיך בעל הבן איש חי זצ"ל – אל לו לאדםלנהוג מידה אחת בענייני הרוח וענייני הגשם, לכל אחד מהם יש לנהוג בהנהגההמתאימה לו.

ברוחניות יש להביט למעלה ואילו בגשמיות יש להביט דווקא למטה...!

 

כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה (כ,יב)

היה צריך לרשום תכבד את אביך ואת אימך- אבל נרשם כבד- לרמוז לנו שזוהי מצוה שכבד(קשה) לעשות אותה, אבל בגלל שהיא קשה כך גם השכר שלה הוא עצום,

וגם רמוז לנו כבד- בגימטריה 26 הויה(שם מידת הרחמים של הקב"ה)- שמי שרחמן על הוריו, הקב"ה מידה כנגד מידה יהיה רחמן עליו. היום אנו יודעים שאדם לא זוכר את ימיו כתינוק, ויש לומר שזה חסד שעשה הקב"ה איתנו, שאם היינו יודעים וזוכרים כמה חסדים עשו איתנו ההורים שטיפלו בנו שהיינו קטנים, ועם כל זה לא היינו מכבדים אותנו כראוי, היה עלינו קטרוג גדול בשמיים, לכן כנראה הקב"ה עשה חסד שלא נזכור את אותם ימים. יהי רצון שבע"ה נתחזק במצות כיבוד ההורים!

 


http://rabanim.info הבית היהודי ברשת




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשיבות היוגה לאיזון אורח חיים יושבני  -  מאת: מיכל פן מומחה
היתרונות של עיצוב בית בצורת L -  מאת: פיטר קלייזמר מומחה
לגלות, לטפח, להצליח: חשיבות מימוש פוטנציאל הכישרון לילדים עם צרכים מיוחדים -  מאת: עמית קניגשטיין מומחה
המדריך לניהול כלכלת משק בית עם טיפים ועצות לניהול תקציב -  מאת: נדב טל מומחה
חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים.. תחשבו שוב -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב